הריבית השלילית והשלכותיה
את מרבית הסיבות ללחץ והחשש מהעתיד בשווקים העולמיים קל למנות. החל מהעלאת הריבית בארצות הברית, דרך חשש מפני משבר בסין וכלה בעימותים צבאיים, משבר הפליטים באירופה, מחירי שפל בענפי הסחורות והאנרגיה ואפילו תהליכים חברתיים באנגליה שעוסקים בהיפרדות הממלכה מהאיחוד האירופאי. לכל אלה ישנו פרמטר נוסף שמשקיעים רבים טרודים מפניו והוא הריבית השלילית. תופעה מתרחבת שניתן למצוא אותה בכלכלות משמעותיות.
לאחר שהריבית השלילית הפכה למנת חלקן של כלכלות בינוניות בעלות השפעה פחותה על הכלכלה העולמית (כמו מדינות סקנדינביה או שוויץ), הנחשול הגיע ליפן וגוש האירו. היות שריבית שלילית הוא כלי חדשני אשר טורם נוסה באופן מלא בעבר, גם מומחים שבקיאים בתחום אינם תמימי דעים לגבי השלכותיה.
כאשר בוחנים את המטרה שעומדת מאחורי ריבית שלילית, ובפרט את ההיגיון שיושב בבסיסה, ה"סנקציה" הכלכלית על האזרח אמורה לייצר אפקט של אי-כדאיות בחיסכון. כלומר, ריבית שלילית שגורמת לכך שהאזרח משלם על הכסף בבנק צריכה להוליד צריכה מוגברת. בין אם על ידי צריכה שתוכננה לעתיד ובין אם במסגרת השקעות בנכסים פיננסיים וריאליים. כאשר עולים ובוחנים את העניין ברמת הפירמות, ריבית שלילית מטילה "קנס כספי" על מזומנים ללא שימוש או חסכונות לא פעילים. עם זאת, היא מוזילה את עלויות המימון של החוב ומעודדת רכישת חברות או השקעות. דהיינו, תהליכים חיוביים לכלכלה שאמורים להזרים דלק בגלגלי המכונה.
מצד שני, ריבית שלילית היא אלמנט שמנוגד להיגיון הבסיסי ביותר בכלכלה. במקום שהמלווה (הבנק) מקבל פרמיה מהלווה בגין ההלוואה שניתנה, הריבית השלילית הופכת את הקערה על פיה. זהו כלי שעלול לערער את המשקיעים אשר אינם יכולים/מסוגלים לחזות את ההשפעות ארוכות הטווח שהמהלך טומן בחובו על השווקים ברחבי העולם. יתרה מכך, ריבית שלילית גורמת לבנקים לשלם על אי חלוקת הלוואות ובכך להביא תאגידים בנקאיים למתן הלוואות בסיכון גבוה.
בנוסף, שוק ההון ברמת המיקרו והעולם הכלכלי ברמת המאקרו מבוססים על יכולת להעריך שווי עתידי לנכסים. תורת הכלכלה מורכבת ממגוון מודלים לשערוך כלכלי שחוט השני שמקשר ביניהם הוא ההיוון מאחורי גובה הריבית. כאשר ריבית שלילית נכנסת למשוואה התמונה שמתקבלת לגבי שווי הנכסים היא איננה ריאלית והשערוך הופך למורכב (בלשון המעטה).
אז מה עושים?
היות שהריבית השלילית לא נראית כמחזה חולף אלא היא כאן בכדי להישאר, והיות שמומחים פיננסיים רבים סבורים כי התופעה רק תתרחב, נשאלת השאלה – כיצד יש לפעול. ראשית, בכל הנוגע למעבר למזומן, לא בטוח שזהו הצעד הנכון ביותר. בעיקר משום שפיקדונות חסרי סיכון יניבו בוודאות תשואה ריאלית שלילית. אי לכך, ייתכן שהצעד הנכון הוא לבצע בתיק ההשקעות פיזור חכם נוכח הנסיבות.
מכיוון שמרבית תיקי ההשקעות מורכבים מאג"ח קונצרניות ומניות בחלקים משתנים (כתלות בסיכון), מומלץ לשקול לשלב בתיק נכסים עם קורלציה נמוכה לשווקי ההון.
אנחנו נכנסים לתקופה בה תכנון פיננסי וחשיבה נכונה אודות חלוקת ההון הפיננסי עולים מדרגה. זו העת לחשיבה רחבה יותר בדבר אופציות ההשקעה והתאמת מוצרי ההשקעה לצרכים ולרמת הסיכון הנכונה לכם. לרוב יש יותר אופציות ממה שהציבור הרחב מודע אליהן, פתיחת המרחב הזה יכולה להיות בעלת השפעות מכריעות לעתיד.
מאמר זה הינו למטרות מידע בלבד ואין בו ייעוץ לקנות, למכור או כל המלצה לגבי ביצוע עסקה בניירות ערך
