מטרת החקיקה החדשה היא לצמצם את פערי המעמדות בישראל ולאפשר לכל אדם להתחיל את חייו הבוגרים עם סכום התחלתי (לטובת נישואין, לימודים, רישיון נהיגה וכן הלאה). הביטוח לאומי יממן את עלויות החיסכון עד גיל 21 ולאחר מכן דמי הניהול יעמדו על 0.23% בכל המסלולים. התוכנית החשובה טומנת בחובה כמה וכמה אפשרויות ומסלולים שיש להכיר וכעת ננסה לעשות מעט סדר בדברים.
איך זה עובד?
החל מתחילת שנת 2017 (ינואר), תוכנית חיסכון לכל ילד תיפתח על ידי המוסד לביטוח לאומי. 50 שקלים יופקדו לתוכנית בכל חודש על ידי המדינה (ובאמצעות הביטוח הלאומי) וזאת מעבר לקצבת הילדים המשולמת כרגיל. כמו כן, ההורים רשאים להוסיף 50 שקלים נוספים אשר יוקצו ישירות מקצבת הילדים ובכך להכפיל את הסכום הכספי (הגשת הבקשה לכך היא באמצעות מילוי טופס באתר הביטוח הלאומי). שימו לב שגם אם בחרתם שלא להכפיל את הסכום בשלב ראשון, ניתן לשנות את ההחלטה במועד מאוחר יותר.
הילדים הגיעו לגיל 18? מזל טוב! הם יקבלו מענק מהמדינה של 500 שקלים לפיקדון ויוכלו לפתוח אותו בפעם הראשונה (באישור ההורה שזכאי לקצבת הילדים). בגיל 21, אם לא משכו את הכסף לפני, יופקדו לחשבונם 500 שקלים נוספים מטעם המדינה. כעת הילדים יוכלו להוציא את החיסכון ללא צורך באישור ההורים. על סכום הפיקדון מוטל מס רווח הון אלא אם הוא נפתח רק בגיל הפרישה ונחסך בקופת גמל. בתנאים אלו הוא יהיה פטור ממס. אגב, הפיקדון יכול להיפתח גם לפני גיל 18 במקרים של סכנת חיים וצורך רפואי (תלוי באישור הביטוח הלאומי).
מה ההבדל בין קופות הגמל לחסכונות הבנקאיים?
נתחיל עם הבנקים. קיימים תשעה בנקים שאפשר לבחור מבניהם אך לא ניתן לעבור בנק במהלך החיסכון. הבנקים מציעים שתי אופציות, אחת ללא תחנת יציאה (כלומר ללא יכולת לעבור לסוג חיסכון אחר) ושנייה עם זכות לניידות בכל חמש שנים. הבדל נוסף בין החסכונות בבנק הוא בסוג הריבית (משתנה בהתאם לתנאי המסלול וגיל החוסך):
• ריבית קבועה לא צמודה – מסלול אשר במסגרתו הריבית לכל תקופת החיסכון נקבעת מראש ואיננה משתנה לאורך התקופה.
• ריבית משתנה בהתאם לפריים – מסלול אשר במסגרתו הריבית השנתית על החיסכון נקבעת בתור מרווח מריבית הפריים (כלומר, 1.5% + ריבית בנק ישראל) ומשתנה על פי מועדי השינוי של ריבית הפריים.
• ריבית קבועה צמודה למדד – מסלול במסגרתו הריבית על החיסכון הינה ריבית קבועה אשר צמודה לשינויים במדד המחירים לצרכן.
הורים שיבחרו בקופת גמל להשקעה יידרשו להחליט על אחת מבין 12 אפשרויות שונות שמציע הביטוח הלאומי. לעומת הבנקים, ניתן לעבור בין קופות הגמל השונות ואלו מציעות תוכניות מגוונות עם מסלולי השקעה בעלי סיכון גבוה, בינוני או נמוך. בנוסף ישנן קופות שמציעות מסלול "שריעה" המיועד לציבור המוסלמי וחלקן מציעות מסלולים המותאמים לכללי ההלכה היהודית ומיועדים לציבור שומרי המסורת. יש לציין כי כאשר ההורים בוחרים בחיסכון בקופת גמל להשקעה הם יהיו רשאים להתנייד בין המסלולים מבלי שהדבר ייחשב בתור אירוע מס.
איך לבחור בין קופות הגמל לחיסכון בבנק?
התשואות בקופות הגמל גבוהות מתשואות הבנקים. משרד האוצר מעריך כי תשואת החיסכון בבנק תהיה בממוצע 1% בלבד ואילו בקופות הגמל מדובר על כ-4%. בטווח הארוך זהו הבדל היכול להגיע לכדי אלפי שקלים. על פי ההערכות, ללא תוספות של ההורים, חיסכון בקופת גמל עד גיל 21 עשוי להגיע לסכום של כ-23,000 שקלים לעומת המקבילה הבנקאית שתניב כ-14,000 שקלים בלבד. מנגד, הבנקים מבטיחים תשואה נמוכה אך גם "הימור בטוח". כך למשל במקרה של משבר פיננסי, מי שבחר במסלול של חיסכון בנקאי לא יינזק. בשורה התחתונה, היות שאלו חסכונות ארוכי טווח, ייתכן וכדאי להשקיע בנכסים ותוכניות בעלות סיכון, כדי למקסם את הרווח, מתוך מחשבה שהפסדים יאוזנו לאורך זמן.
על ההורים לבחור באופציה המועדפת מתוך רשימת האפשרויות בביטוח הלאומי עד מאי 2017. ככל שלא יעשו זאת, הפיקדונות יועברו כברירת מחדל לקופת גמל בסיכון נמוך אם הילדים הם מתחת לגיל 15, או לחשבון עובר ושב אליו נכנסת קצבת הילדים, אם הם מעל לגיל 15. לאחר שבחרתם באחת האפשרויות לא תוכלו לשנות אותה (כלומר לעבור מבנק לקופת גמל או להיפך) אז חשוב לקחת את כל הנתונים בחשבון כשמגיעים להחלטה.
חיסכון לטווח ארוך מנחה אותנו בכל פעילות פיננסית אחראית. תוכנית "חיסכון לכל ילד" היא יוזמה מבורכת וכעת רק צריך לקבל החלטה היכן נרצה שיושקע הכסף של הילדים שלנו. כל זאת כדי שנוכל להבטיח להם התחלה פשוטה ונוחה יותר, עם הסכום המרבי האפשרי.
