הקרנות הזוכות, אשר החלו לפעול במתכונת החדשה בנובמבר 2018, הן (כצפוי) קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות – מיטב דש והלמן אלדובי (אשר זכו גם במכרז הראשון לפני שנתיים), ואלטשולר שחם ופסגות (שהצטרפו "לחגיגה" כעת).
הבחירה בבתי ההשקעות הייתה צפויה, שכן היא נעשתה בין היתר בשל שאיפתה של רשות ההון להביא לשינוי במבנה הפנסיה החדשה, תוך הפחתת הנתח המשמעותי שנוטלות כיום חברות הביטוח, ואשר מוערך בכ-95.4% מכלל הנכסים אשר מנוהלים בשוק זה.
עלייה בהיקף הפנסיה אך עדיין נתח קטן מהשוק
כשמעמידים למבחן את ביצועי קרנות הפנסיה של ארבעת בתי ההשקעות הנ"ל, ניתן אמנם לראות עלייה עקבית ומרשימה, אולם טרם מדובר בנסיקה (הצמיחה העיקרית מיוחסת לקרן הפנסיה של אלטשולר שחם, כאשר בית ההשקעות מצליח לחזק את האפיק הפנסיוני בזכות המוניטין שצבר בקופות גמל ובקרנות השתלמות).
בדיקה שנעשתה על ידי המגזין הכלכלי "גלובס" מצאה שחלקן של קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות בשוק הפנסיוני הוא עדיין נמוך (כ-4.6%), אבל שהוא גם כמעט והכפיל את עצמו בתוך 10 שנים (משיעור של כ-2.7% בשנת 2008).
מי שמובילה את שוק הפנסיה בבטחה מזה זמן רב היא חברת מנורה מבטחים אשר אוחזת בכ-40.5% מנתח השוק בנכסים (ואשר בשנת 2008 אחזה בכ-34.2%). אחריה בשיעורים זהים (18%-19%) נמצאות חברות הביטוח הגדולות – מגדל, הראל וכלל ביטוח (הפניקס אוחזת בכ-6.7% בלבד).
תמונה מעודדת מבחינת בתי ההשקעות אפשר לקבל כאשר מבצעים ניתוח לפי "צבירה נטו" על ידי שקלול הפקדות תוך ניכוי העברות ותשלומים לעמיתים. בבדיקה מסוג זה ניתן לראות כי נתח השוק של בתי ההשקעות מטפס למספרים מרשימים יותר של כ-11.85%. פער זה – בין הנתח מהנכסים המנוהלים לנתח השוק בצבירה נטו – מעיד על צמיחה מהירה ורבה. בניתוח עתידי אפשר להעריך כי המספרים מבשרים על המשך גדילת נתח השוק של בתי ההשקעות גם מהנכסים המנוהלים.
הזכייה במכרז והאתגרים לצדה
האם זכייתם של בתי ההשקעות היא בהכרח חיובית מבחינתם? התשובה מורכבת. לצד ההזדמנויות שהיא מקפלת בחובה, הזכייה מציבה גם אתגר. החל מעלויות ישירות – כמו לדוגמה בגין קיטון בשיעורי ההכנסות הממוצעים מלקוחות – וכלה בגידול בעלויות העקיפות – למשל, מחמת התדרדרות במערכת היחסים שבין בתי ההשקעות לסוכני הביטוח המספקים לבתי ההשקעות תמורה משמעותית באפיקים אחרים כדוגמת השתלמות וגמל.
זאת ועוד, קרנות הפנסיה בברירת מחדל מבוססות על דמי ניהול אטרקטיביים אליהם התחייבו בתי ההשקעות שזכו. דמי ניהול אלה יכולים לגרור להשפעות רוחביות על תוצאותיהם. בפרט בכל הנוגע ללקוחות מודעים אשר מוכנים לשלם דמי ניהול גבוהים יותר מהרף שנקבע על ידי רשות ההון ומשרד האוצר.
בשנת 2017, עמיתי הפנסיה בפסגות נדרשו לשאת בדמי ניהול ממוצעים בשיעור של כ-3.69% מהפרמיה השוטפת וכ-0.27% מהצבירה. באלטשולר שחם פנסיה המספרים עמדו על כ-2.68% בממוצע מהפרמיה ועל כ-0.27% מהצבירה, והלמן אלדובי ומיטב דש, אשר כבר הפעילו בעבר קרנות פנסיה ברירת מחדל, גבו דמי ניהול ממוצעים של 2.09% ו-0.21%, ושל 2.64% ו-0.28% (בהתאמה ובהתאמה).
דמי ניהול ממוצעים אלה מלמדים כי למרות שבתי ההשקעות התחייבו לרף מסוים של דמי ניהול, רבים מהלקוחות לא מוכנים להתפשר בכל הנוגע לפנסיה שלהם.
בכך לא תם הדבר. כבר ביום הפרסום הודיע בית ההשקעות הלמן אלדובי על כך שהוא מתכוון לאפשר לעמיתים ליהנות מדמי ניהול שיהיו נמוכים אפילו מהרף המינימאלי אליו הוא התחייב במכרז (כ-0.005% במקום 0.01%). טרם ברור האם רשות ההון תסכים למהלך, היכול להוליד מרוץ להורדת דמי ניהול, שיוביל לכדי שירות לקוי שאיננו עומד בדרישות השירות שהוגדרו על ידי הפיקוח.
לסיכום,
שהמגמות להן ייחלו ברשות ההון ובמשרד האוצר בנוגע לשינויים והרפורמות בשוק הפנסיה החדשה אינן עדיין משביעות רצון – לכל הפחות לא בעוצמה לה ציפו. יש מי שסבור כי צירופם של שני בתי השקעות נוספים (אלטשולר שחם ופסגות), לשני בתי ההשקעות שכבר נמצאים בתוכנית (הלמן אלדובי ומיטב דש), תוכל אולי להביא את הבשורה.
מן העבר השני, מומחים חוששים שתנועה משמעותית של לקוחות לקרנות הפנסיה של בתי ההשקעות שזכו במכרז עלולה להציב על כתפי האחרונים אתגרים תפעוליים קשיים ומשמעותיים. מכשולים אשר רק מתווספים לעימות הקיים זה מכבר עם סוכני הביטוח, אשר רבים מהם סבורים שפנסיה ברירת מחדל (שאינה לוקחת בחשבון את עמלותיהם) היא תחרות בלתי הוגנת.
ההיבטים הללו נכונים במיוחד לבית ההשקעות המצליח אלטשולר שחם, אשר למרות הצטיינותו בתשואות, מתמודד כבר היום עם אתגרים תפעוליים המקימים עליו ביקורת.
