מדובר אמנם בביקורת מעט סאטירית על תפיסתו של הפילוסוף היווני, אך הדברים בהחלט ברורים. למרות שתחום הכלכלה הוא לכאורה אזור "עסקי", "נקי משיקולים זרים", לא ניתן לבחון אותו ברצינות ללא התחקות אחר ההטיות הפסיכולוגיות של העוסקים במעל.
גורמים שונים משפיעים על העולם הפיננסי. בין השאר, העולם הכלכלי מושפע מתהליכים בינלאומיים, תמורות פנים-מדינתיות, ביצועי חברות וכדומה. יחד עם זאת, בענף הכלכלה בכלל, ובתחום ההשקעות בפרט, מומחים רבים מדגישים את גורם הפסיכולוגיה של המשקיעים. ואכן, בשנים האחרונות, גוברת המגמה לפיה יש לשים לב להטיות פסיכולוגיות אשר עלולות לגרום לטעויות בבחירת נתיבי השקעה ודרכי פעולה בשוק ההון. היות וזהו נושא מורכב ומסועף, ניתן ברשימה זו כמה דוגמאות להטיות פסיכולוגיות. קצרה היריעה מלסקור את הנושא בכללותו ודוגמאות אלה ישמשו אותנו כאן כסולת מנופה, מעט המחזיק את המרובה.
המוקש הראשון – תופעת העדר
לא אחת, השקעות בשוק ההון נעשות תוך כדי ראיה מצומצמת וללא התחשבות מספקת במצב הפיננסי הכללי. דהיינו, אדם שוקל להשקיע בשוק ההון ואיננו בוחן את הדברים מבחינת נכסים מול סיכון. לדוגמה, הוא אינו מעמיד על המשוואה את נכסיו (כגון בית, פנסיה, קרן השתלמות וכדומה) אל מול הסיכון הטמון בהשקעה המדוברת. בין ההטיות הפסיכולוגיות המפורסמות ביותר בשוק ההון ניתן למנות כמובן את "תופעת העדר".
תופעת העדר מאפיינת מצב שבו אנשים מקבלים החלטות בדבר השקעות על בסיס חיקוי משקיעים אחרים ולא בעקבות תהליך מעמיק של חשיבה עצמאית ורציונאלית. פעמים רבות, השקעות בשוק ההון נוטות להתיישר עם דעת הרוב. זאת, בעיקר במצבים בהם המשקיעים חשים חוסר ביטחון בידע שלהם ו/או ביכולתם לנתח נכונה את המציאות הכלכלית.
תופעת העדר יכולה להיות אחד הגורמים המרכזיים להיווצרותן של בועות (שכידוע, דינן להתפוצץ, כפי שלמדנו בילדותנו מספרה של מרים רות, "אל תצטער, רוני רון, זה סופו של כל בלון"). ואכן, חוסר ידע מוביל בדרך כלל לחיקוי התנהלות משקיעים אחרים ולפעולות לא רציונאליות שנובעות מהטיה פסיכולוגית. למשל, מומחים בשוק ההון מעידים על לקוחות שמחליטים להשקיע במניה מסוימת שערכה עלה בפתאומיות, למרות שיש להם מידע שלילי אודות אותה המניה, וזאת רק משום שהם מבחינים בכך שמשקיעים אחרים רוכשים אותה ללא פחד.
תופעת העדר היא הטיה פסיכולוגית שעלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות על טיב ההשקעה. פרופ' טל שביט, סגן הדיקאן לבית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל, ומומחה בתחום הפסיכולוגיה של ההשקעות, טבע את המשפט: "העדר עולה לאט, אבל יורד מהר מאד". זאת, בעיקר משום שנטייתם הפסיכולוגית של המשקיעים גורמת להם לברוח מהפסדים בטווח הקצר, למרות סיכוי טוב לרווחים בטווח הארוך.
ביטחון יתר – חטא ההיבריס
הטיה פסיכולוגית נוספת אשר מאפיינת משקיעים בשוק ההון היא ביטחון יתר. משקיעים רבים, ובעיקר משקיעים ותיקים, לוקים בחטא ההיבריס ונוטים לבצע פעולות מוטעות מתוך ביטחון מופרז. זו יכולה להיות למשל רכישה של מנייה מסוימת מתוך ביטחון ואמון מלא בעוצמתה, גם כאשר המהלך דורש מכירה של מנייה אחרת שנקנתה רק לפני חודשים ספורים בלבד.
ביטחון יתר היא הטיה פסיכולוגית מסוכנת עוד יותר כאשר היא גורמת לאי הכרה בהפסד. קרי, אי מכירת מנייה שהכזיבה במועד, תוך כדי התעלמות מנתונים אשר מצדיקים זאת והתמקדות בנתונים שמחזקים את הפעולה שבוצעה (מישהו אמר אגו?).
יחס יתר לאקטואליה והשקעה בחברה מעסיקה
יועצי השקעות רבים מציינים גם הטיה פסיכולוגית נוספת אשר מאפיינת בעיקר עובדים שכירים בחברות שבוחרים לרכוש ניירות ערך בחברה בה הם עובדים. זאת, מתוך תפיסה לפיה הם פועלים בצורה רציונאלית ומכירים את החברה בה הם מועסקים. מדובר במהלך שעלול להיות מסוכן שכן במידה והחברה קורסת, העובד מאבד באחת גם את פרנסתו וגם את קרן הפנסיה שלו.
בנוסף, משקיעים בשוק ההון, בעיקר משקיעים חסרי ניסיון, מייחסים חשיבות יתר לחדשות ואירועים אקטואליים חד פעמיים. לדוגמה, מבצע צבאי או פיגוע. רבים מהם אינם מכירים בכך שכאשר השינוי בבורסה נגרם שלא כתוצאה מסיבה כלכלית טהורה, סביר להניח שהמדדים יתאזנו בתוך זמן קצר. זאת ועוד, גם ידיעות במגזינים הכלכליים מפורשות לא אחת באופן שגוי. למשל, משקיעים עלולים להעניק משקל רב לירידה או עלייה בבורסה בסוף היום, וזאת מבלי לבחון את הנושא בטווח הארוך.
לסיכום,
בשנים האחרונות, תחום הפסיכולוגיה של ההשקעות עושה מעבר חד מהאקדמיה לפרקטיקה. כיום, ייעוץ השקעות פרטי איננו מתייחס רק לנתיב ההשקעה ברמה הניטראלית, אלא הוא כולל התחקות אחר אופיו של הלקוח הספציפי (על פי חשבון הבנק שלו/שלה, הכנסות חודשיות, פרופיל פסיכולוגי, יחס לסיכונים וכדומה).
