ההיבט הרגשי
ראשית כל נבחן את הנושא מהבחינה הרגשית, ולפי מושג ידוע בכלכלה הקרוי "כאב התשלום". מחקרים רבים מצאו כי אנשים שנדרשים להוצאה כספית משמעותית מרגישים מתח בין החוויה שבקניה לבין ה"כאב שבתשלום" (Pain of Paying).
אם לדוגמה משפחה רוכשת סלון חדש בתשלום אחד של כ-12,000 שקלים, "המכה הכספית" תהיה חזקה אך תחלוף במהירה. פיצול ל-12 תשלום בני 1,000 שקלים כ"א ימתיק את הגלולה הראשונה, אולם ילווה את התא המשפחתי בכל חודש וחודש במשך שנה. "כאב התשלום" יופיע ויזכיר את אותה רכישת סלון בכל חודש, ולפי המחקר הוא עלול גם לפגוע בהנאה ממערכת הריהוט.
כלומר, מבחינה פסיכולוגית ורגשית, ככל שאתם מסוגלים לעמוד בהוצאה בהיקף קטן יותר, ולפרוס אותה לטווח קצר יותר, כך ההנאה מהמוצר תגבר.
חשוב להדגיש כי "כאב התשלום" מתרכך ככל שההוצאה היא נדרשת יותר. יש הבדל מהותי בין מכונת כביסה חדשה שנקנתה כנגד המכונה הישנה שהתקלקלה, לבין רכישה של מכונה חדשה מטעמי נוחות. כאשר אנו "זקוקים" לרכישה באופן מיידי, ומחליטים לבצע את הקנייה בתשלומים, "כאב התשלום" יהלום בנו בעוצמה פחותה (מתוך הבנה ש"לא הייתה לנו ברירה").
תקציב משפחתי – תוכנית ארוכת טווח
נקודה נוספת היא התנהלות התא המשפחתי מבחינת תקציב ארוך טווח. ידוע היטב כי כלכלת משפחה נכונה מתחילה בראש ובראשונה עם הגדרת תקציב. הצבת ההכנסות אל מול ההוצאות ופילוג הוצאות לפי פרמטרים כמו:
- הוצאות צפויות – למשל, תשלום לגני ילדים או חיובי ארנונה.
- הוצאות בלתי צפויות – טיפולי שינויים או מתנה לחתונה של חבר.
- הוצאות גדולות צפויות שאינן צפויות – חופשות, רכישת ריהוט, צביעת הבית וכדומה.
בעוד שאת ההוצאות הצפויות ניתן לחשב זמן רב מראש, שני הסוגים האחרים של ההוצאות הינם פחות ברורים בלשון המעטה. אף אחד לא יודע האם במהלך השנה הקרובה הוא יזדקק – למשל – לטיפולי שיניים, ואנו גם בדרך כלל לא יודעים מה הסכום שנדרש לשלם בעבור "התענוג".
לגבי "הוצאות גדולות צפויות שאינן צפויות", לסל זה נכנסות הוצאות כמו חופשה שנתית או רכישת גריל גז לגינה. דהיינו, הוצאות שהן לכאורה בלתי הכרחיות, אך בכל זאת נחשבות לצפויות שכן אנו נידרש אליהן אחת לתקופה. לא בכדי, תכנון נכון של כלכלת משפחה שומר על גבולות גזרה תקציביים הכוללים גם מעין "חסכונות" להוצאות מסוג זה.
השאלה לגבי תשלום אחד או פריסה לתשלומים צריכה להתייחס אפוא לא רק לעלות המוצר אלא גם למאזן הפיננסי המשפחתי לטווח ארוך וקצר. העמסת תשלומים חודשיים רבים על המשפחה, במקביל וללא חשיבה הצופה את פני העתיד, עלולה להוביל לתוצאות לא פשוטות. החל מכניסה ליתרת חובה בחשבון הבנק (המלווה בתשלום ריבית יקרה ומיותרת), וכלה בנטילת הלוואות לסגירת המינוס (המלוות אף הן בריביות משמעותיות).
כיצד תדעו מהו קו פרשת המים? היכן עוברת נקודת האיזון? התשובה לכך כמובן משתנה ממשפחה אחת לרעותה. הן מבחינת אורח החיים של בני הבית, הן מבחינת הכנסותיכם הקבועות (שאינן משתנות תדיר) והן מבחינת ההוצאות הצפויות והבלתי צפויות.
בחישוב התקציב המשפחתי יש לדאוג להתייחס לכל הפרמטרים במשוואה. מומלץ לחשב את ההכנסות של התא המשפחתי מכלל נכסיו, להפחית מהסכום הנ"ל את שיעור ההוצאות הקבועות, להפחית סכום נוסף לחיסכון (למטרות ארוכות טווח), ולהשאיר די מרחב גם להוצאות בלתי צפויות והוצאות "מעין צפויות".
ברכישת מוצר בתשלומים יש לבדוק האם אתם יכולים לעמוד בנטל לאורך זמן, והאם העמסת תשלומים נוספים על חשבונות הבנק לא תביא ל"קריסה כלכלית" (מינוס והלוואות).
מה התשובה? הנזילות שלכם
כמו עסק המתקיים לפי רווח והפסד, גם תא משפחתי המנהל את כלכלת הבית צריך להתייחס למושג "נזילות". קרי, היכולת לשאת בתשלום ללא קשר ישיר לרמת ההכנסה השוטפת.
נזילות מושפעת ישירות מהיקף החסכונות והכספים המצויים בידכם בכל רגע נתון. ככל שחשבון הבנק "עמוס" בתשלומים חודשיים שנלקחו לתקופות ארוכות, כך הנזילות המשפחתית נפגעת. ולהפך, ככל שהשכלתם להתנהל בחוכמה ואף לשמור על היקף נאות של סכומי כסף נזילים לשימוש, כך תוכלו להימנע מפריסה לתשלומים.
החוסן הכלכלי מושפע משימוש בתשלומים. ההכנסות של התא המשפחתי, כאשר הן "משועבדות" לתשלומים באשראי, מותירות מקום קטן מאד לגמישות כלכלית.
