למעשה, משרד האוצר העריך לאחרונה, בחוות דעת שפורסמה על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת (יוני 2008), שהיקף הנכסים האבודים בישראל מגיע עד לכדי מאות מיליוני שקלים (ואף מיליארדים). נכסים אבודים, או בעגה המקצועית – "נכסים ללא דורש", יכולים להיות:
1. נכסים כספיים אשר בעליהם אינם מודעים לקיומם.
2. נכסים כספיים אשר בעליהם שכחו כלל מקיומם.
3. נכסים כספיים אשר אבדו מסיבות שונות.
4. נכסים כספיים אשר לא אותרו למרות ניסיונות בעליהם.
על פי רוב, נכסים אבודים מוחזקים בישראל על ידי חברות ביטוח, מוסדות פיננסיים, תאגידים עסקיים, קרנות פנסיה וגופים ציבוריים. בשנים האחרונות, לאור ההצפה של הנושא באמצעי התקשורת ובמסדרונות הכנסת, יותר ויותר ישראלים מצליחים לאתר נכסים אבודים השייכים להם. בין השאר בזכות שורה של גורמים ציבוריים הפועלים בנושא וכן תודות למקצועיותם של גורמים פרטיים המסייעים בכך (לרבות יועצים לכלכלת משפחה המכירים את נבכי איתור הנכסים האבודים).
אתר משרד האוצר לאיתור נכסים אבודים
במסגרת הפעילות הממשלתית לסיוע באיתור נכסים אבודים, משרד האוצר השיק במאי 2013 אתר חדש וייעודי לנושא זה. באתר משרד האוצר ניתן להתחיל את החיפוש אחר הנכסים האבודים בעזרת הקלדת תעודת זהות (וכן תעודת זהות של נפטר). אולם, חשוב להדגיש כי למרות יעילותו של אתר האינטרנט של משרד האוצר, החיפוש בו איננו ממצה ויכול להיות שלב ראשוני בלבד.
לא אחת, על מנת לאתר באופן מלא את הנכסים האבודים, מומלץ לפנות למומחים בתחום אשר עוסקים בכלכלת משפחה ומכירים היטב את הגורמים השונים העוסקים במעל. למשל, גם כאשר הנכסים האבודים כבר אותרו בעזרת משרד האוצר, מדובר רק במידע ראשוני. לאחר מכן, בעלי הנכסים האבודים צריכים להתמודד עם הגופים הרלבנטיים לצורך מימוש זכויותיהם. זאת ועוד, אתר האינטרנט אשר הושק על ידי משרד האוצר איננו מסוגל לזהות את מלוא סוגי החשבונות בהם יכולים להימצא נכסים אבודים (והוא איננו נוגע לנכסים כמו מקרקעין או ירושות אבודות).
בין השאר, האתר לא מזהה חשבונות אשר הייתה בהם פעילות מסוימת בשנה האחרונה (ולו המזערית ביותר). הוא איננו מסוגל גם להצביע על נכסים אבודים בפוליסות ביטוח קבוצתיות מסוימות ועוד. המידע באתר משרד האוצר מפנה את בעל הנכסים לכתובת הגופים, ולא מספק מידע מפורט ועדכני אודות החשבונות, הסכומים והיתרות.
מחט בערמת שחת?
איתור כספים אבודים נחשב בעיני רבים לחיפוש מחט בערמת שחת ואכן לא מדובר במשימה פשוטה. מלאכת האיתור כוללת הן את מציאת הנכסים האבודים והן את מימושם באופן המקסימאלי. הוסיפו לכך "חוויה" בדמות שיחות טלפון ותכתובות מול גורמים שונים, התמודדות עם תאגידים מסועפים, והרי לפניכם מתכון בטוח להתייאשות. זאת ועוד, התנהלות לקויה מול הגורמים אשר מחזיקים בכספים עלולה להוביל לגביית עמלה גבוהה הפוגעת משמעותית בערך הכסף שאותר. מומחים מזהירים כי עמלה זו יכולה במקרים מסוימים להגיע עד לכדי כ-25% לפני מיסוי.
נכסים אבודים – לא רק כספים פנסיוניים
נכסים אבודים אינם רק כספים אשר נמצאים אצל חברות הביטוח או קרנות הפנסיה. לעיתים, מדובר בנכסים של ממש כגון מקרקעין ומיטלטלין. לדוגמה, אזרחים לא מעטים בישראל אינם יודעים כי הם זכאים לירושת מגרשים ונכסי נדל"ן אחרים אשר נרכשו בארץ בתקופת גאולת הקרקעות בטרם הקמת המדינה.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא נכסים בארץ אשר נרכשו על ידי יהודים מאירופה שנספו בשואה, ואשר יורשיהם חיים כיום בישראל. בעניין זה, ישנם מספר גופים אשר מתמחים באיתור נכסים אבודים ובראש ובראשונה ניתן להזכיר את החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה (גוף ציבורי שהוקם בשנת 2006 לטובת מטרה זו). אולם, גם כאן, רק מעורבות פעילה מצד בעלי הנכסים, תוך קבלת סיוע מגורמים מקצועיים, תוכל להוביל אל "הארץ המובטחת".
לסיכום,
איתור נכסים אבודים הוא צעד חשוב בניהול ותכנון פיננסי נכון. הסכומים אשר יתגלו במסגרת איתור נכסים אבודים יכולים להיות משמעותיים ובהיקף רב. אמנם רבים מהאזרחים אשר מבקשים לאתר נכסים אבודים אינם צולחים את המלאכה, אך כנגדם ישנם גם לא מעטים המצליחים להניח ידיהם על המגיע להם. בעניין זה, מומלץ להתייעץ עם בעלי מקצוע המכירים היטב את הגורמים השונים ויודעים כיצד לאתר נכסים אבודים עם שיעורי הצלחה גבוהים
