מחקר: האם תמריצים כספיים לילדים הם שיטת חינוך טובה?

financial-education-children

חינוך פיננסי לילדים הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר שעומדים בפני ההורים. במיוחד כשמדובר על הורות בעולם המערבי המודרני שבו ערך הכסף משפיע על ילדים כבר מגילאים רכים. בכתבה הקצרה שלפניכם נבחן האם ניתן להניע ילדים בנתיב הנכון על ידי תמריצים כלכליים. כלומר, האם חינוך פיננסי שמבוסס על תמריצי כסף (חיוביים ו/או שליליים) יכול להשפיע לטובה על התנהגות הילדים בטווח הקצר והארוך.

הורים רבים מאיתנו וודאי סבורים שתמריצים כלכליים אינם הדרך הנכונה לעורר בילדים מוטיבציה ללימודים ועיסוקים חיוביים. רובנו התחנכנו על התפיסה שלימודים הם מפתח להצלחה בחיים, ועל כן הילדים חייבים לעמוד בהם בין אם הם אוהבים אותם ובין אם לא. כעת, שני מחקרים מעניינים שבדקו את היכולת של תמריצים כלכליים לשפר הצלחה בלימודים שופכים אור חדש על הנושא.

תמריצים כלכליים בעבור משימות ופחות בעבור ציונים

המחקר הראשון שנדבר עליו כאן פורסם לפני מספר שנים על ידי פרופ' רולנד פרייר מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטת הרווארד היוקרתית בבוסטון. פרופ' פרייר ביקש לבדוק את שאלת מיליון הדולר – תרתי משמע – האם תמריצים כספיים ישירים יכולים לעודד ילדים למקסם את היכולות שלהם בין כותלי בית הספר.

למרות הביקורת הרבה שנמתחה אודות עצם רעיון המחקר, בעיקר מצד גורמים שטוענים כי מהות החינוך היא הטמעה של מוטיבציה עצמית אצל התלמידים, פרופ' פרייר יצא אל השטח. המחקר המקיף שהוא ביצע נערך בקרב 18,000 תלמידים בארה"ב, בארבע ערים גדולות שונות, והנה תוצאותיו העיקריות:

  1. מודל של תמריצים כספיים ישירים בעבור ציונים לא מצא הבדלים מהותיים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת. תמריץ כספי לילד שניתן בקורלציה ברורה להישג איננו בהכרח בעל משקל רב.
  2.  מודל של תמריצים כספיים עבור ציון מוגדר מראש (למשל – 80 ומעלה) זכה להצלחה ברורה יותר אך עדיין לא מהותית מספיק בכדי להצדיק תמריצים כספיים כשיטת חינוך אבסולוטית.
  3. תמריצים כספיים שהיו תלויים במשימות שהתלמידים יבצעו (כמו קריאת ספר) זכו להצלחה הגדולה ביותר וגרמו לשינוי המובהק מכל בהתנהגות הילדים.

פרופ' פרייר הסיק מספר מסקנות מתוצאות המחקר. ראשית, הוא מצא שתמריצים כספיים יכולים להיות טכניקה חינוכית אפקטיבית אך הם לבדם לא מספיקים. לצד תמריצים כספיים לילדים יש לעשות שימוש באמצעים אחרים כמו משמעת, שיפור נקודות חלשות, הקשבה לבעיות, פתרון אתגרים נקודתיים, עידוד מוטיבציה פנימית וכן, גם עונשים במידת הצורך.

נקודה מעניינת נוספת היא שתמריצים כספיים לילדים אפקטיביים בעיקר לגבי משימות שתלויות בילדים. לדוגמה, נוכחות בשיעורים או קריאת ספר. תמריצים למשימות זכו להצלחה מבחינת השיפור ברמת הלימוד בטווח הארוך וגם לאחר שהתמריצים נפסקו. פרופ' פרייר הדגיש כי התמריצים צריכים להיות מבוססים על יעדים ברי-השגה. היעדים יכולים להיות מאתגרים אך חשוב שהם יהיו ביכולתם של התלמידים. גם סכום של אלפי דולרים לא יצליח לשכנע ילד בכיתה ו' להגיש עבודת ניתוח מקיפה על "החטא ועונשו", אך בהחלט עשוי לעודד תרגול משוואות עם שני נעלמים.

הישגים השתפרו ביחס ישיר לתמריצים כלכליים

מחקר נוסף שעסק בנושא נערך על ידי פרופ' אורי גניזי (אוניברסיטת קליפורניה בסן דיאגו) ופרופ' ג'ון ליסט (אוניברסיטת שיקאגו). השניים, מומחים לכלכלה התנהגותית, ערכו ניסוי במסגרתו הוצע לתלמידים לפני מבחן סכום של 20 דולרים בעבור הצלחה. במחקר הוכח באופן חד משמעי שהתלמידים שנהנו מתמריץ כלכלי מיידי השיגו תוצאות טובות יותר מקבוצת הביקורת.

ובכן, זה לא נגמר כאן. פרופ' גניזי ופרופ' ליסט הרחיבו את היריעה כאשר לתלמידים מסוימים התמריץ הכלכלי ניתן בטרם הכניסה לבחינה, בכפוף ל"איום" שכישלון יביא להחזרת הכסף. הוכח שתלמידים אשר כבר אחזו בידיהם בתמריץ הכלכלי השיגו באופן משמעותי ציונים גבוהים מהתלמידים שקיבלו הבטחה לתמורה כתלות בהישג.

לסיכום

תמריצים כלכליים יכולים להיות חלק משיטת החינוך של כל אחד מאיתנו. אולם, אין בהם די. לצד התמריצים הכלכליים ההורים צריכים לדאוג למעטפת חינוכית ודוגמה אישית. בעיקר נוכח העובדה שכל הורה רוצה בשלב מסוים להפסיק עם התמריצים הכלכליים מבלי לפגוע ברמת הלמידה. המחקרים שתוארו לעיל מדברים על הצלחות בלימודים אך ניתן להשליך מהם על התנהגות בכל אפיק אחר (ניקיון החדר, השתתפות בחוגים, תזונה ועוד).


הרשמו לניוזלטר וקבלו לתיבת האימייל טיפים מועילים לתכנון פיננסי נבון