המפרסמים רודפים אחריהם, מפיקי הטלוויזה מכוונים אליהם. רשתות השיווק בונים אליהם. וההורים לא עושים שום צעד בלי לשאול אותם. כך הפכו הילדים למקבלי ההחלטות המרכזיים בתקציב המשפחתי.
כתבה מעיתון גלובס בשיתוף עם הילה.
החיסכון לפנסיה הוא החיסכון המשמעותי ביותר עבור רובינו במהלך החיים. מתי התחלנו לחסוך, כמה אנחנו מפקידים מידי חודש והתשואה לאורך השנים למעשה יקבעו מהי קצבת המחיה הבסיסית אותה נקבל כשנפרוש לפנסיה (נכון להיום גיל 67 לגברים ו- 64 לנשים). השאיפה היא להגיע להכנסה בפנסיה שתאפשר לנו לחיות ברמת חיים שמתאימה לנו. עוד כשאנחנו צעירים וחוסכים זה חשוב להכיר את הנתונים, להבין ובעיקר לעשות עם עצמינו תיאום ציפיות כדי לא להגיע לגיל הפרישה ולהיות מופתעים על כך שאנו צריכים לרדת ברמת החיים לה קיווינו בפנסיה.
לא מעט אנשים מגיעים לגיל 40 כאשר אין להם מושג מה קורה עם הפנסיה שלהם. אומנם גם בגיל הזה הפרישה נראית רחוקה, אבל ככל שתדעו מוקדם יותר מה קורה עם הכסף שלכם, כך יהיה לכם הרבה יותר קל בעתיד. פנסיה היא למעשה השקעה, כך שאנשים רבים אשר אינם מבינים מה הסוכן שלהם אומר להם, בוחרים להשתמש בשירותי ייעוץ השקעות פרטי. יועץ השקעות פרטי יכול לעזור לכם להבין את הנתונים ואת התשואות של הקופות שלכם בהשוואה לקופות אחרות בשוק.
לפני שנדבר על תכנון פיננסי לפרישה, הנה כמה נתונים שחשוב להכיר. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוחלת החיים בישראל עומדת על כ-79.9 שנים לגברים, ועל כ-83.6 שנים לנשים. למעשה, תוחלת החיים בישראל עלתה מאז תחילת שנות ה-70 ב-9 שנים, ובכ-2.3 שנים מאז שנת 2000. כעת, נצליב את תוחלת החיים עם גיל הפרישה הממוצע בישראל, ונגלה כי גברים חיים כ-13 שנים לאחר היציאה לפנסיה, ונשים, כמעט 20 שנה.
נכון לשנת 2014, גיל הפרישה בישראל עומד על 62 לנשים ו-67 לגברים. בהתחשב בעובדה שתוחלת החיים הממוצעת במדינה היא כ-85 שנה לנשים וכ-80 שנה לגברים, אדם בישראל חי כ-15 שנים לאחר יציאתו לגמלאות. מדובר על תקופת זמן משמעותית אשר טומנת בחובה גם אתגרים כלכליים. בין השאר משום שלאחר הפרישה פרנסתו של הגמלאי מבוססת בעיקר על חסכונות וקצבאות.
זה לא סוד שתוחלת החיים בישראל כל הזמן צומחת ועולה. ואכן, על פי נתונים רשמיים שמפורסמים חדשות לבקרים, המגמה רק צוברת תאוצה. למשל, אם בסוף שנות ה-70 תוחלת החיים של גברים במדינה עמדה על כ-71.2 שנים בלבד, וגיל 74.7 אצל נשים, היום מדובר כבר על מספרים אחרים לגמרי.
דו"ח רשמי של משרד האוצר, אשר פורסם החודש (נובמבר 2014) על ידי דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון, מציג תמונה לא פשוטה אודות קרנות הפנסיה של אזרחים רבים בישראל.
עד תחילת שנות ה-70, כלכלת צ'ילה הייתה מבוססת על מודל ביורוקרטי ושמרני. ענף הפנסיה במדינה נשלט על ידי קבוצות לחץ וחוסכים מעטים בלבד נהנו מתנאים טובים. הדבר הביא לפגיעה בכלכלה עד כדי אינפלציה גבוהה ופיגור מול מדינות דרום אמריקה האחרות. בכדי לצאת מהמשבר צ'ילה התניעה שורה של צעדים שאחד המפורסמים בהם היה הפרטת השוק הפנסיוני ופתיחתו לתחרות. המודל הצ'יליאני לשוק הפנסיוני המשיך (וממשיך) להתפתח כאשר אחת הבשורות שהוא טומן בחובו היא התאמה אוטומטית של הפנסיה לגיל החוסך.
שוק הפנסיה בישראל מוחזק כידוע על ידי חמישה שחקנים מובילים וסובל ממידה לא קטנה של ריכוזיות. הריכוזיות הזו יצרה כשל שוק שהמדינה מנסה להתמודד עמו במספר דרכים. בין השאר הוטמעו בשוק הפנסיה מספר רפורמות משמעותיות בשנים האחרונות.
ראשונה ומפורסמת מכולן היא "רפורמת בכר", רפורמה אשר הפרידה מהבנקים את קרנות הפנסיה והחיסכון. המהלך הביא לירידה קבועה בדמי הניהול בקרנות. כעת, רפורמה חדשה שמוביל שר האוצר, משה כחלון, עתידה להוזיל את דמי הניהול פעם נוספת. במקביל, כך מקווים באוצר, לשפר את התחרות ואת איכות השירות בשוק החיסכון הפנסיוני.
תחום הביטוח הפנסיוני עבר יותר ממהפכה אחת במהלך 2016 וכן בשנים האחרונות. אז רגע לפני תום השנה הקלנדרית החלטנו לעשות לכם מעט סדר לגבי השינויים העיקריים שאתם חייבים להכיר בכדי לסייע בהתנהלות כלכלית נכונה.
עמוד הסדרי נגישות