במחקר שנערך לאחרונה בארה"ב (פברואר, 2013) נמצא שהדברים מתחדדים והופכים לבולטים יותר דווקא בעתות משבר ומצוקה כלכלית. כלומר, משפחות שאינן עשירות מוציאות כספים מיותרים רבים ממש כאשר הן צריכות "להדק את החגורה".
לא תתפלאו אם כן לשמוע שהסיבה לתופעה הזו היא לרוב פערים בחינוך הפיננסי. כן, ממש כך. החינוך הפיננסי שאנחנו מקנים לילדים שלנו עשוי/עלול להיות ברומטר מכריע בהתנהלות הכלכלית שלהם בעתיד. אם תרצו, עתידם הכלכלי של הנכדים שלכם מתחיל עם חינוך פיננסי של הילדים מגיל קטן.
החוקרים האמריקנים שבחנו את הנושא גילו שככל שהמשתתפים במחקר השתייכו למעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, כך התנהלותם הכלכלית הייתה קלוקלת, אימפולסיבית, יצרית ומונעת מפיתויים. לעומתם, משתתפים אשר הגיעו מבתים אמידים ידעו כיצד לנווט את דרכם הכלכלית הן בשגרה והן כאשר התקציב המשפחתי דחק ו/או עטפה את התא המשפחתי עננה של חוסר וודאות.
זהירות: השלמת פערים מהילדות משמרת את המצב הכלכלי
אחת הדוקטרינות הידועות בכלכלת משפחה היא שאנשים אשר מגיעים מבתים לא אמידים, שבמהלך ילדותם הרגישו שהם סובלים מחסכים שונים בפן הכלכלי, חשים צורך להשלים את הפערים שנפערו. אין זו הדרך המומלצת לשינוי שכן השלמת הפער על ידי פזרנות ללא חיסכון עלולה לגרום בדיוק לתוצאה הפוכה. דהיינו, הישארות באותו מעמד ואף התדרדרות במצב הכלכלי לאורך שנים. הנטיות הללו הן ממש תהליך שעובר ב"ירושה" מההורים לילדים.
"תפסיק להתנהג כמו עשיר ותתחיל לחיות כמו מיליונר"
אחד הספרים המרתקים שנכתבו בנושא פורסם כבר לפני כ-20 שנה, בשנת 1996. הספר, "המיליונר מהבית ליד", נכתב על ידי תומס לי סטנלי, והוא בעיקר מנפץ את המיתוס הידוע על העשיר שנוסע במרסדס ועונד רולקס על ידו. סטנלי מדגיש בספרו שאנשים עשירים דומים זה לזה דווקא בכך שהם חסכנים וצנועים. הוא מקפיד לחזור על המנטרה, "תפסיק להתנהג כמו עשיר ותתחיל לחיות כמו מיליונר". אז אם אתם רוצים עצה טובה לגבי העתיד הפיננסי של הנכדים שלכם, תתחילו כבר מהיום להטמיע את הגישה הזו בחינוך הילדים.
כלכלת משפחה נבונה שמכירה את האתגר הבן-דורי תבקש לנתק את השרשרת ולייצר הרגלי צריכה חדשים. במיוחד בכל הנוגע לחינוך ילדים והימנעות מבזבזנות מיותרת. כיצד עושים את זה? נשמע מסובך? ובכן, זה בהחלט לא פשוט אבל יש לנו כמה טיפים מצוינים בשבילכם.
ניהול תקציב משפחתי
ניהול תקציב משפחתי הוא תמיד השלב הראשון והקריטי בכל כלכלת משפחה. הדבר נכון כמובן לכל תא משפחתי אבל במיוחד לתאים משפחתיים של הורים שמגיעים במקור מרקע סוציו-אקונומי נמוך. בישראל, אפשר לומר שהכלל הזה נכון כמעט לכל מעמד הביניים (אין צורך להרחיב כאן על יוקר המחייה). מבלי להיכנס לכל נושא התקציב המשפחתי שהוא תורה בפני עצמה, כלכלת משפחה חייבת לדעת כיצד לשמור על איזונים ובלמים. יש להכיר בכך שהאופן שבו ההורים מנהלים את התקציב המשפחתי של הבית משפיע גם על הילדים. לדוגמה, לא חייבים להיעתר לכל בקשה של הילדים, צריך לדעת כיצד לשים גבולות, לשמור על הוצאות שפויות ולעשות הכל בכדי להישאר ביתרת זכות. במקביל, יש לדאוג לחסכונות ופנסיה באופן שוטף.
חינוך פיננסי לילדים
חינוך פיננסי לילדים הוא מקנה ערכים לעתיד שלא יסולאו בפז (תרתי משמע). מדובר למשל על עידוד הילדים לחיסכון, השמת גבולות ברורים להוצאות, שמירה על תקציב שפוי להוצאות הילדים והימנעות מפזרנות יתר. אחד האתגרים הגדולים שאובחנו במחקר לגבי בזבזנות בבתים שאינם אמידים כלכלית הוא פיתויים. הוצאות מיותרות והליכה שבי אחר פיתויים שאין בהם צורך אמיתי. ככל שהדברים נכונים לגבי ההורים, הם נכונים ביתר שאת לגבי הילדים. חינוך פיננסי נכון לילדים מלמד כבר מגיל צעיר דחיית סיפוקים מהי.
הקטנת הוצאות והגדלת הכנסות
בקשר ישיר לכל מה שדיברנו עליו עד עכשיו, חשוב להכיר בכך שהסוד לאיזון כלכלי טמון במתח שבין הוצאות נמוכות והכנסות גבוהות. בספר "המיליונר מהבית ליד", נמצא שמיליונרים אמריקאים חיים לרוב בצניעות ביחס ל"שוויים הכספי". למשל, =שאדם ששווה בממוצע 7 מיליון דולרים חיי בבית ששווה בממוצע כ-600,000 דולרים בלבד. מדוע? ובכן, אנשים אמידים יודעים היטב שבית יקר באזור יוקרתי משמעותו פחות כסף זמין לאיכות חיים בשוטף. ממש כמו שהנאה ממכונית שעולה 150,000 ₪ תהיה זהה להנאה ממכונית שעולה 50,000 ₪. הרעיון הוא פשוט לכאורה, יש לנסות להקטין את ההוצאות ככל הניתן ולהימנע מהרפתקאות פיננסיות שמבוססות על צורך רגעי. חשיבה לטווח ארוך היא אפוא מתכון בטוח לאיכות חיים ושקט נפשי מבחינה כלכלית.
לסיכום
בתים שאינם אמידים כלכלית נוטים ליפול למערבולת של הוצאות שגדולה ממידותיהם. מעבר לכך שהתופעה פוגעת בהורים, יש לה השפעה אמיתית על הילדים (ועל האופן שבו הם ינהלו את התא המשפחתי שלהם בעתיד). חינוך פיננסי נכון מגיל צעיר יכול בהחלט לעשות שינוי אמיתי ולשפר את איכות חייהם של הילדים בהווה ובעיקר בעתיד
